האתר של האחים אביב ואריק לבנת
  

 

"שירים רקועים בנחושת" מסע הופעות בפולין 6-19 למרץ 2000 רשמי מסע - אביב ואריק לבנת


שמונים שנה חלפו מאז פתיחת התערוכה הראשונה של אריה מרזר הצעיר, חזרנו לעיר הולדתו וורשה עם התכנית "שירים רקועים בנחושת", מלווים בתערוכת ריקועי נחושת מיצירותיו. בשנת 1928 הציג אריה מרזר בפעם הראשונה את עבודותיו בוורשה. הוא זכה להערכה גדולה על יצירתו עוד לפני השואה, קודם שהיתה עבודתו למצבה של עולם שנחרב. המופע הינו מחווה מוסיקאלית שלנו לסבנו, אריה מרזר, שהיה מגדולי הרוקעים בנחושת, ושהנציח בריקועיו את הווי העיירה והניגון היהודי העתיק, הוויי היהודים בגטאות, חסידים ואנשי קבלה גדולים. המופע מורכב משירי עם יהודיים, שירי מחתרת, ושירי עם, בעיבודים מודרניים הנוגעים בג'אז ובמוסיקת נשמה, בעיבוד ובביצוע ג'אזי עכשווי לגיטרה סקסופון ושירה. העיבודים משלבים ג'אז יהודי ומוסיקה עכשווית ואנחנו מנסים לקחת את המנגינות היידיות העממיות למחוזות מוסיקאליים חדשים, קרוב יותר למה שאנחנו מרגישים היום. המסע כלל 15 קונצרטים בערים: פוזנן, לשנו, קרקוב, גליוויצ'ה, לודז', ווארשה. מטרת הנסיעה היתה לקחת חלק במסע להחייאת התרבות היהודית באותם מחוזות בו היא נכחדה ונמחקה כמעט ללא זכר. פגשנו קהל צמא להכיר, ולהיזכר וללמוד על אותה תרבות עשירה שאבדה. במהלך הסיור ניכר היה החלל העצום שנוצר בעקבות ההשמדה. בכל עיר שביקרנו בלטה במיוחד ההיסטוריה הארוכה של הקיום היהודי בפולין ותרומת היהודים לחיי התרבות, האמנות והכלכלה. הנסיעה התאפיינה בחוויות בין שני קטבים - משקעי העבר שהטביעו חותמם בכל פינה בפולין ולמרבה תדהמתנו צצה פריחה מחודשת המאופיינת בצלבי-קרס כתובות נאצה גזעניות ואנטי-שמיות וכן כתובות שנאה ש"ברכו" אותנו בפאתי העיר לודז' על כל בתיה, ובמיוחד על בית הכנסת היחיד שנותר בעיר, וגם על קירות בתי הקברות הענקיים והמוזנחים ברחבי פולין. ומצד שני סידרה של מפגשים מרתקים עם פולנים הפתוחים לדיאלוג ולהבנה מחודשת של ההיסטוריה המשותפת של היהודים והפולנים. חלק מהקונצרטים נערכו באתרים לא שגרתיים כגון בית טהרה בעיר לשנו שהפך למוזיאון יהודי. אחד משיאי הביקור היה קונצרט שנערך בערב שבת בכנסיה בלב וורשה. נכחו בקונצרט כמה מאות פולנים אשר נוהגים בשנים האחרונות לערוך ערבי שבת בכנסיה שעומדת על חורבות בית יהודי, ואשר בראשה עומד כומר בשם קזימיר. סיפור קורות חייו מרתק אף הוא. בהיותו בן 3 חודשים ובעיצומו של הכיבוש הנאצי הונח על מפתן בית משפחה פולני וגדל כפולני לכל דבר. עם בגרותו בחר בדרך הדת והיה לכומר. לקראת מות אימו המאמצת נודע לו על הסיפור ועל היותו יהודי, ומכאן המזיגה בין אמונתו הנוצרית ובין מסורת ישראל שבאה לידי ביטוי בקשר עם הברית הישנה ועם יחסו המיוחד לישראל וליהדות. פתיחת התערוכה בוורשה לוותה בהד תקשורתי ברדיו בטלויזיה ובעתונות, ומרגשת במיוחד היתה הפגישה במכון היסטוריה יהודית ה- HIJ, שם התגלתה יצירה מוקדמת של אריה מרזר עוד מימיו בוורשה. כמו כן, איתרנו בבית הקברות היהודי בווארשה את קבר אביה של סבתנו,שעל המצבה, ריקוע נחושת שיצר מרזר לפני למעלה משמונים שנה. הסקרנות והפתיחות באו לידי ביטוי גם בפתיחות של המדיה. בכל עיר התקיימו מסיבות עיתונאים. נערכו ראיונות לרדיו ולטלביזיה, והופעה מרכזית בוורשה שודרה בשידור חי לרדיו הפולני.

איתרנו בבית הקברות היהודי בווארשה את קבר אביה של סבתנו, שעל המצבה, ריקוע נחושת שיצר מרזר לפני למעלה משמונים שנה.
למרבה תדהמתנו צצה פריחה מחודשת המאופיינת בצלבי-קרס, כתובות נאצה גזעניות ואנטי-שמיות וכן כתובות שנאה ש"ברכו" אותנו בפאתי העיר לודז' על כל בתיה, ובמיוחד על בית הכנסת היחיד שנותר בעיר.


.קונצרט שנערך בליל שישי בכנסייה בלב ווארשה

"ג'אז יהודי חי בפולין!" >>